אנחנו יודעים שבישראל, כ- 500 אנשים מתים בכל שנה מאובדנות. וניתן פרומו – הנחת יסוד היא שאובדנות זה דבר שניתן למנוע. אנחנו שכמיליון אנשים מתאבדים בשנה ברחבי העולם. כאשר אנחנו יודעים שרובם עושים זאת בשל ולאור רקע בהפרעות נפשיות.

ובכן, הנחת יסוד היא שאנשים רוצים לחיות, לפחות רוב המתאבדים. ואם אנחנו רוצים להציל את החיים שלהם אנחנו מחויבים ללמוד על המרכיבים שניתן לאפיין אותם ככאלה שמנבאים אובדנות.

אחד המאפיינים העיקריים המדובר במחקרים זה חוסר תחושת שייכות. נמצאו כי בקרב עולים חדשים ו/או בני מיעוטים בעיקר בגיל ההתבגרות עשוי להוות סיכון משמעותי.

ולכן, על מנת למנוע אובדנות יש צורך בזיהוי מאוד מוקדם של מאפיינים כמו שנציג כאן אשר אלו עשויים להוות סימני אזהרה. ואנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה כי ברגע שאנחנו נזהה אותם בגיל ו/או בשלב מוקדם אנחנו נוכל להעניק עזרה וסיוע ובכ להציל את חייהם.

קיימים רמזים אשר האקדם האובדני עשוי לרמוז לנו ואלו מוגדרים כחשש לפתח אובדנות וכדאי להתייחס ברצינות לסימנים הללו. כשאנשים מסביבנו המדווחים על תחושות של דיכאון וייאוש, על חוסר רצון לחיות ועל חוויית מילכוד ואין מוצא. כמו כן אנחנו עשויים למצוא גם סימנים שהם יותר מילוליים ומאוד ישירים כמו ”אני רוצה למות” וגם מסרים עקיפים ”אני לא כלום, אין לי מה לעשות כאן יותר”’ סימנים אלו מצריכים מאיתנו תשומת לב.

כמו כן ניתן לראות סימנים התנהגותיים כגון שינוי מהותי בתפקוד, כל שינוי קיצוני בתפקוד צריך לעורר תשומת לב, חוסר מוטיבציה, חוסר אנרגיה וחוסר שקט פתאומי, קשיים ביחסים הבין אישיים והסתגרות רבה, חוסר עניין בדברים שהיו מעניינים בעבר

חשוב לשים לב לעוד אירועים בסביבה, רקע, טריגרים מסוימים הקשורים בזה. יש אירועים מאוד קשים סביב שכול ואובדן שיכולים להוות טריגר, אדם שכותב מכתבי פרידה וכדו.

לכל חשש למצב מסכם חיים, יש לפנות לגופי החירום כמו 100- משטרת ישראל. במקרים בהם אתם רוצים לקבל תמיכה וסיוע נפשי ראשוני ניתן להתקשר :

עמותת מקשיבים: 3596* שלוחה 1 24/7 ולקבל מענה.